<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן נ"ט</h1>
<h2>דף ג.</h2>
בפ"ק דערכין [ג' ע"א], אמ' רב יהודה קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו, בפ' ג' שאכלו [ברכות מ"ח ע"א], קטן פורח מזמנין עליו, תני' נמי הכי קטן שהביא שתי שערות מזמני' עליו, ושלא הביא שתי שערות אין מזמני' עליו ואין מדקדקין בקטן, הא גופא קשי' אמרת הביא ב' שערות אין לא הביא לא, והדר תני אין מדקדקין בקטן, לאיתוי מאי, לאו לאתוי קטן פורח, ולית הילכת' ככל הני שמעתת', אלא קטן היודע למי מברכין מזמני' עליו. וגר' בירושלמ' [ברכות פ"ז ה"ב], ר' סימון בש"ר יהושע בן לוי ור' יוסי בן שאול בש"ר תינוק עושין אותו סניף לעשרה, פי' סניף דלאו עיקר לזמן עליו, והתני' אין מדקדקין בקטן, פי' בבריית' מזמני' עליו דהיינו עיקר הזימון ולא סניף, והכי משמ' נמי בגמ' דידן, דמזמנין היינו עיקר זימון, וסניף היינו צירוף לעשירי, כדאמ' רב אשי [ברכות מ"ז ע"ב] קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו, והאנן תנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן, הוא דא' כר' יהושע בן לוי, דאמ' אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו, אבל עושין אותו סניף ומשלימו לעשרה, פי' ורב אשי נמי לעשרה קאמ', ולא עיקר זימון. והיינו דמתרץ נמי בירושלמ', אמ' רב אשי וקיימוה נמי ר' סימון ור' חנינה ר' סימון בש"ר יהושע בן לוי, לשני קטנים נצרכה, אחד ספק ואחד קטן, עושין את הספק עיקר ואת הקטן סניף, פי' הא דקתני אין מדקדקין בקטן — פי' אם הביא שערות אם לא, הואיל ובא לכלל שנותיו, אבל תינוק לא, היינו לעשותו עיקר, זה שלא דקדקנו בו, אם הביא שערות ואם לא עושין אותו עיקר לזמן עליו, ולהסניף תינוק המוטל בעריסה דהספק נחזיק בגדול, ואם חסר העשירי סונפין להן אפי' תנוק המוטל בעריסה, אבל לא הגיע לכלל שנותיו, חשוב כקטן ואין עושין שני קטנים סניפין, כשם שאין עושין שני עבדים סניפין, כדאית' בגמר' דידן, שהוצרך ר' אליעזר לשחרר עבדו דתרי הוה צריך. ונראה לר' אם הגיע לכלל י"ג שנים ובדקנוהו ולא נמצאו לו שערות, אמרי' נשרו, הואיל ואין מדקדקין בקטן. [ירושלמי שם] תני ספר תורה וקטן עושין אותו סניף, פי' או קטן או ספר תורה, כדאית' בגמ' דידן, תשעה וארון מצטרפין, ר' יהודה בן פזי בש"ר אסי תשעה ונראין כעשרה מזמנין מה אינון מסויימין, פי' מה חשיבות בזה שנראין כעשרה, בין מיכנפי בין מיבדרי, מ"מ עשרה ליכא, אלא קטן ביניהן, פי' נראין כעשרה, מחמ' קטן שביניהן ונסנף להן. א"ר יעקב בר זבדי בעו קומי ר' סימון כשם שעושין אותו סניף לעשרה כך עושין אותו לשלשה, מה אין תמן שמזכירין את השם עושין אותו סניף, כאן שאין מזכירין את השם לא כ"ש, א"ל והדה לא כ"ש להלן שהוא מזכיר את השם עושין אותו סניף, כאן שאין מזכיר את השם אין עושין אותו סניף, פי' דקל הוא להשרות שכינה במקום שמזכירין את השם, שנ' בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, הדה דאיתמ' עושין אותו סניף לברכת המזון בעשרה, אבל לקריאת שמע ולתפלה אין עושין אותו סניף עד שיביא ב' שערות. תני קטן וספר תורה עושין אותן סניפין. א"ר יודן ביניי היא מתניתי' קטן לספר תורה עושין אותו סניף, פי' להשלים למניין שבעה שקורין בשבת, עד אימתי עושין אותו סניף, איתפלגו רב הונא ורב יהודה בשם שמואל, חד אמ' כדי שיודע למי מברכין, וחד אמ' כדי שיהא יודע בטיב ברכה, והיינו כמסקנ' דשמעת' דידן בפ' ג' שאכלו. ולית הלכת' ככל הני שמעתת', דקטן המוטל בעריסה עושין סניף לעשרה, ולא ט' וארון, ולא נראין כעשרה, אלא אם יש תשעה עם קטן פורח, אפי' קטן בשנים שאינו בן י"ג שנה ויום אחד, ובעשירי יודע למי מברכין מזמני' עליהן, פר"ח קטן פורח כשנראה עליו שיער, וזה שאמ' רב נחמן משהוא נכנס לשנת י"ג ולא הביא ב' שערות ידועות, חשוב הוא כקטן ואע"פ שהוא גדול, ואם יודע למי מברכין והוא בן י"ג מזמנין עליו, פחות מזה לא, והא דשבחוה לאביי דנפק לברא ואחוי כלפי שמיא, לאו דוקא לאזמוני עליה.
לשון הלכות גדולות, א"ר יוחנן קטן פורח מזמנין עליו, היכא דאתחיל לאיתויי ב' שערות ועדיין לא אייתי, ההוא קטן פורח מיקרי, ודוקא דעייל ליה לי"ג שנים ויודע למי מזמנין, ולית הילכת' ככל הני שמעתת', אלא כי הא קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. כי הא דאביי ורבה. פי' רב האיי גאון זצ"ל, אהא דרב נחמן סמכינן, כיון דאמ' קטן אפי' בן ח' בן ט', כי בדקינן ליה וחזינן דיודע למי מברכין מזמנין עליו. ולא נחלקו רבותי' הגאונים, אלא ר"ח דיבר בתשיעי שהוא עיקר המניין וכן הלכו' גדולו', אבל רב האיי דיבר בעשירי שהוא סניף. והוצרכנו לברר הראוי להיות סניף לברכת המזון בעשרה, דלקרית שמע ולתפילה אפי' הני אין עושין סניף, ואם אין ראוי ליעשות סניף, כ"ש שאינו מוציא רבים ידי חובתן המתפללים, דאינו מחוייב בדבר אפי' מדרבנן, אלא שאביו חייב לחנכו, ומכיון דאינו מחוייב בדבר אפי' מדרבנן, אינו מוציא את הרבים אפי' מתפילה דרבנן, כדאמ' בפ' מי שמתו [ברכות כ' ע"ב], א"ל רבינא לרב אשי נשים חייבות בברכת המזון דאורית' או דרבנן, למאי נפקא מינה, לאפוקי רבים ידי חובתן, אי אמרת מדאורית', מפקי, ואי אמרת מדרבנן הוה ליה שאינו מחוייב בדבר, ותנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, א"ל תנינ' בן מברך לאביו ואשה מברכת לבעלה, אבל אמרו תבא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו, אי אמרת בשלמא דאורית', מפקא, אלא אי אמרת דרבנן, אתי דרבנן ומפיק דאורית', ולטעמיך קטן בר אפוקי רבים ידי חובתן הוא, אלא הב"ע שאכל שיעור' דרבנ', אתי דרבנן ומפיק דרבנן. ותנן פ"ג דמגלה [כ"ד ע"א], קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה, מפ' במס' סופרים פר' י"ד [הט"ז], אינו פורס על שמע לומ' יוצר אור, ובירושלמ' [עי' מגילה פ"ד ה"ו] אינו פורס על שמע, אלא א"כ הביא ב' שערות. במס' סופרים [שם הי"ז] תני, קטן שאמ' מבן שתים עשרה שנה ומעלה פורס על שמע, וי"ל כגון שהביא שתי שערות, אבל אם הביא קודם לכן לא, וכדתנ' בפ' יוצא דופן [נדה מ"ה ע"ב], בן י"ב שנה ויום אחד נדריו נבדקין, והיינו מופלא סמוך לאיש, וקסבר מופלא סמוך לאיש דאוריית'. ומעשים בכל יום שאומ' תינוקות קדיש אחר במה מדליקין ואחר פיטום הקטרת, אינו חובה. וכן פר"ח בס"פ אילו דברים [ברכות נ"ג ע"ב], ה"מ בלא עידן מפטרייהו, כגון שאמ' קדיש בלא עידן מיפטרייהו, אבל אומ' קדיש אחר עידן מיפטרייהו, אחר פרק או אחר דרשה, עונין אחריהן אמן, מיפטרייהו רוצ' לומר, כשנפטרין מבית הכנסת כשאומרים קדיש אחר פרק ודרשה, אבל בתחלה לא. כללא דמילתא, קטן היודע למי מברכין עושין אותו סניף לעשרה לזימון, אבל לפרוס על שמע ולתפלה עד שיביא ב' שערות, ואין מוציא הרבים ידי חובתן אפי' בדרבנן, אם לא שיהא בן שתים עשרה שנה ויום אחד ויביא ב' שערות, אבל קודם לכן או אם לא הביא ב' שערות [אינו מוציא, ואם הקטן אומר] ועונה אחריו מה שהוא אומ', נפיק אפי' בדאורייתא. וקדיש שעונין אחר הדרשה או בעידן מיפטרייהו, אפי' קטן אבל לא קדיש של תפלה. קטן קורא בתורה ומתרגם. פורח פורס על שמע. נתמלא זקנו, פי' התחתון ראוי לירד לפני התיבה ולישא כפיו בקביעות.
